ישראל 2005

הוצאה ממוצעת למשק בית על סל מצרכים ושירותים לפי קבוצות הוצאה ראשיות2002 

משקי הבית ורמת החיים בישראל ב 2003

פרופיל אוכלוסיית ישראל בשנת 2004
 

המשק הישראלי בשנת 2003

הסכמים עם מדינות העולם
לישראל הסכמי סחר המכונים אס"ח - איזור סחר חופשי, המקנים הנחות או פטורים ממיסים. ההסכמים הראשונים נחתמו עם הקהילייה האירופית, עם ארצות הברית ועם מדינות אירופיות מחוץ לקהילייה - הסכם אפט"א. בנוסף ישנם הסכמים עם ירדן, תורכיה, מצרים, קנדה ורומניה.
כן נחתמו הסכמים עם עשרות מדינות בתחומי המחקר והפיתוח, ההשקעות והמיסוי וכן נושאים אחרים.

ענפי המשק
הפידיון בענפי המשק בשנת 2003 (ללא יהלומים) הסתכם ב – 869 מיליארד ₪
על פי החלוקה הענפית הבאה:
 

תעשייה, מסחר ושירותים
במהלך השנים התפתח המשק הישראלי ממשק קטן וסגור, למשק גדול ופתוח, המייצר בשיטות ובתהליכים מודרניים ובטכנולוגיות מתקדמות. התעשייה מייצרת
כ 37% מתוצרתה ליצוא ומתבססת על מוצרי היי-טק.
התעשייה בישראל התפתחה ממפעלים קטנים שעסקו בעיבוד מוצרים חקלאיים ובהלבשה לתעשייה עתירת ידע.
בשנת 2003 הסתכם התוצר המקומי הגולמי של התעשייה הישראלית ב 72 מיליארד ₪ (ללא יהלומים) והתוצר לשעת עבודה למועסק עמד על כ - 109 ₪.
היצוא התעשייתי עמד על 86 מיליארד והוא מהווה 37% מהפדיון בכלל התעשייה.


רווחה
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי נוסד בשנת 1953 כמכשיר העיקרי לצמצום הפערים הכלכליים בישראל ולהבטחת הגנה כלכלית לכל תושב ומשפחה, בעת מצוקה זמנית או מתמשכת. מערכת הביטוח הלאומי, הגובה דמי ביטוח מכלל הציבור ומשלמת גמלאות לזכאים - בכפוף למבחנים הקבועים בחוק מעבירה הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות (חמישית האוכלוסייה אשר היא בעלת ההכנסה הנמוכה ביותר, משלמת  כ-5% - 6% מסך דמי הביטוח ומקבלת כ-40% מכלל הגמלאות).  
המוסד לביטוח לאומי משמש, אפוא, מכשיר לחלוקה מחודשת של חלק מן ההכנסה הלאומית לפי קריטריונים סוציאליים.
המוסד לביטוח לאומי משלם גימלאות לזכאים מלידה לאורך כל שלבי החיים. המוסד אחראי על ביצוע החוקים וההסכמים הסוציאליים ועל ענפי הביטוח של המדינה והם: ביטוח אימהות, ילדים , נפגעי עבודה, תאונות, אבטלה, זכויות עובדים, נכות, סיעוד, זיקנה וביטוח שאירים.
בנוסף דואג המוסד גם לשירותים המשלימים את הצד האנושי והחברתי שבפעילותו. אלה כוללים מפעלים מיוחדים וניסיוניים בתחום שירותי הקהילה, ופיתוח שירותים לנכים ולקשישים סיעודיים.

רווחה - בריאות
בינואר 1995 נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. על פי החוק אחראית המדינה לביטוח בריאותם של כל תושביה במסגרת סל שרותי בריאות. החוק קובע סל שירותים אחיד שאותו קופות החולים מתחייבות לספק ללקוחותיהן, וכן סל תרופות שאותו כל תושב ישראלי זכאי לקבל. החוק מאפשר מעבר בין הקופות השונות לכל התושבים כולל קשישים וחולים כרוניים. אזרחי המדינה משלמים למוסד לביטוח לאומי מס בריאות פרוגרסיבי, על פי הכנסתם, והאחריות למתן השירותים מתחלקת בין קופות החולים למשרד הבריאות.

חינוך והשכלה
חוק חינוך חובה מטיל חובת לימוד בבית ספר ונותן זכות לכל ילדי המדינה לקבל חינוך חינם במשך 11 שנים – מגן חובה ועד כיתה י.
בישראל מגוון עשיר של מוסדות השכלה ומחקר, ובהם שמונה אוניברסיטאות, עשרות מכללות, מכוני מחקר ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה.
באוכלוסיה של בני 15 ומעלה 21.5% הינם בעלי השכלה של 13-15 שנות לימוד ו - 17.7% מאוכלוסייה זו מחזיקים ב - 16 ומעלה שנות לימוד.

מדע וטכנולוגיה
ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל ביחס לתוצר היא הגבוהה בעולם. חלק גדל והולך של התעשייה משתמש בטכנולוגיה מתקדמת בתהליך הייצור, והיצוא התעשייתי מורכב בעיקר ממוצרים אשר יוצרו בטכנולוגיות אלו. כמו כן, ענפי השירותים העוסקים בשרותי טכנולוגיות המידע והתקשורת, והמסתייעים אף הם בטכנולוגיות מתקדמות, התפתחו בשנים האחרונות בקצב מהיר.
תחום טכנולוגיות המידע מאופיין בפריון גבוה - בשנת 2003 היוו המועסקים בתחום זה 8% מכלל המועסקים במגזר העסקי, אך ייצרו 17% מתפוקת המגזר.
עיקר התפוקה של ענפי טכנולוגיות המידע מופנה ליצוא.


מקורות:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
בנק ישראל
המוסד לביטוח לאומי
משרד התמ"ת